נקודה שרירותית על ישר, P, היא נקודה כך ש, משמע עבור כלשהו.

לכן, וקטור המיקום של P ניתן ע"י:

ואנו אומרים כי:

היא משוואה פרמטרית (וקטורית) של הישר.

אכן, קבוצת וקטורי המיקום של הנקודות

שיוצרות את הישר היא .

במקרה זה, t הוא פרמטר. כל ערך של t מתאים לנקודה אחרת על הישר.

בהינתן שתי נקודות A,B על הישר עם וקטורי מיקום אנחנו יכולים למצוא את המשוואה הוקטורית של הישר, ע"י רדוקציה למקרה הקודם, באופן הבא:

וקטור המקביל לישר הוא ולכן נוכל לכתוב:

או באופן שקול .

שוב, כל ערך של t מתאים לנקודה שונה על הישר.

כאשר נקבל את וקטור המיקום של A

כאשר נקבל את וקטור המיקום של B

כאשר נקבל את וקטור המיקום של נקודת האמצע של AB.

עבור נקבל נקודות על הקטע בין A ל-B.

צירוף לינארי של ו-מתאר חץ (וקטור) המקביל למישור, כך שנקודה P היא על המישור אם עבור ערכים כלשהם של הפרמטרים s,t. כלומר קיבלנו:

ולכן נקבל: כך ש.

(לא צוירו כל החצים מ-O לצורך פשטות):

את הביטוי נכנה משוואה וקטורית פרמטרית של המישור, נשים לב שבמשוואה שני פרמטרים t,s וזאת כיוון שמישור הוא דו-מימדי בעוד שישר הוא חד-מימדי.

[אחת או שתי דרגות חופש לכל נקודה על ישר או מישור, בהתאמה].

כל זוג ערכים של s,t מגדיר נקודה שונה על המישור.