3. תארו את תפיסת המלאכים העליונים בספרות ההיכלות. מה הם הקשיים התיאולוגיים שהתעוררו בעקבות התפיסה וכיצד התמודדו בהם? תביאו דוגמה של פולמוס נגד התפיסה הזאת בספרות חז"ל.

דן, המיסטיקה העברית, 80-102

4. תיאורו את דפוס העלייה המיסטית בספרות האפוקליפטית ובספרות ההיכלות. מהי הטרנספורמציה המיסטית? תביאו דוגמאות של טרנספורמציה מן הספרות החנוכית.

1. חביבה פדיה 'ראיה, נפילה, שירה – השתוקקות ראיית האל והיסוד הרוחי במסתורין היהודי הקדום' – על עליית חנוך - עמ' 49 ואילך. 2. חנוך א, פרק 71, חנוך ב' פרק 22, חנוך ג' – פרק ח' ואילך במהדורת אודברג = סינופסיס, סעיף 11 ואילך

5. אילו חיבורים שייכים למסורת ה'חנוכית'? תאפיינו בקצרה כל אחד מן החיבורים (תקופה, שפה, ז'אנר, הנושא המרכזי).

לציין שפה המקורית באיזה שפות הגיעו אלינו הגירסאות העתיקות. לציין את התקופה המקובלת במחקר. לגבי חנוך א' לציין חמישה חלקים (=ספרים) מהן הוא מורכב

6. מה היא "ירידה למרכבה"? – הזכירו הצעות לפירוש הביטוי שהעלו במחקר. מתי פעלו יורדי המרכבה ומה הם החיבורים העיקריים שיצאו מחוג זה?

יוסף דן, המיסטיקה העברית, הרצאה.

7. מה המשתף ומה המבדיל בין תפיסת יורדי המרכבה ובין מעשה מרכבה של חז"ל? תתייחסו לחילוקי דעות בין החוקרים בשאלה זו.

דן, גילוי סוד של עולם; מיסטיקה העברית,

8. מהו 'ספר המשלים', מה הם הדעות לגבי תאריך חיבורו ואילו השלכות יכולות להיות לדעות הללו לגבי ראשית הנצרות?

מקורות: הרצאה, אפשר להעזר בהרצאה של ג' דוילה: http://www.st-andrews.ac.uk/divinity/rt/otp/abstracts/similitudes/, אפשר לקרוא מאמרים סטון וגרינפלד, קולינס

9. הגדירו את המונחים: ספרים חיצונים, אפוקריפים, פסבדו-אפיגרפים, חיבורים אפוקליפטיים.

מאמרים האנציקלופדיים וכו'. תציינו משמעות המונח, איזה קבוצת הספרים הוא מציין.

10. תיארו את טרנספורמציה של חנוך לפי החיבורים ה'חנוכיים' השונים.

(למעשה שאלה 10 כלולה בשאלה 4)

11. מה מיתוס עלייה ומיתוס הירידה לפי הגדרתו של משה אידל במאמר 'מטטרון – הערות על התפתחות המיתוס ביהדות'?

משה אידל, "מטטרון – הערות על התפתחות המיתוס ביהדות", המיתוס ביהדות, ירושלים תשנו, עמ' 29-44

הנה תשובות לשאלות שקבלתי בא-מייל. אני חושב שהם יועילו לכולם.

א. מה בין החיבורים של יורדי המרכבה לספרות ההיכלות? אפשר לומר לצורך הענין שגרעינה של ספרות ההיכלות קשור לחוג יורד המרכבה. לפחות זו עמדתו של י. דן. יש לשים לב להבדל בין מעשה מרכבה (במקורות חז"ל) ובין ובין ספרות של יורדי מרכבה. לטענת חוקרים רבים למעשה מ' אופי מדרשי-עיוני ולא מיסטי-פקרטי.

ב. במחקרים שונים ניתנים תאריכים שונים לספרות ההיכלות בכללותה או לחיבורים אחדים ממנה. - אתם ליכולים לציין אחד ההצעות לגבי תיארוך של ספרות ההיכלות, תוך ציון המקור. שלום עצמו שינה את הערכותיו במהלך השנים.

ג. לאיזה ז'אנר שייכים חנוך האתיופי והסלבי – הספרות הפסבדואפיגרפית/ הספרות האפוקליפטית? שניהם שייכים לשני קטגוריות כאחד. אפוקליפסה זה ז'אנר, אך פסבדואפיגרפיה אינה הגדרה של ז'אנר.

ד. האפוקריפים- האם נכנסו או לא נכנסו לתרגום ה70? לפי המינוח המקובל אפוקריפה - אלה שנכנסו בת"ש ופסבדואפיגרפה - אלא שלא נכנסו.

ה. האם ישנן דפוסי עליה שונים לספרות האפוקליפטית וספרות ההיכלות, או להתייחס כמקשה אחת? לגבי שאלה 10 דיינו אם תתיחסו רק לחנוך א', כי רק אותו הספקנו לקרוא בכיתה, אין חובה לדון בדפוסים שונים.

תוספת שו"ת ברגע האחרון:

1. רוב ההבדלים המצוינים הם בין הספרות האפוקליפטית לבין הנבואה, כאשר ניתן לשייך את ספרות ההיכלות לספרות האפוקליפטית, האם זה מספיק לציין את ההבדלים ביניהם בשאלה 2?

2. בשאלה על מיתוס העליה והירידה ישנו משפט אחד המגדיר כל אחד מהם, למה רצית שנתייחס מעבר לזה?

3. החלוקה של החומש החנוכי, אינה ברורה לי. לפי השיעורים בכתה הגדרנו כך:

ספר א: עליה לשמים ומרד המלאכים. ספר שני הוא ספר משלים. ספר 3- חזיונות של חנוך, ספר רביעי- תיאור הכוכבים. ספר חמישי- אפוקליפסות שונות, תיאורים שונים של ההיסטוריה- ע"י משל חיות, וחזון נוסף של חלוקת ההיסטוריה למחזורים של 70 שנה.

ואילו לפי מקור אחר: ספר א- ספר השומרים the book of watchers ספר 2: ספר המשלים, ספר שלישי: ספר האסטרונומיה, ספר 4: ספר החזיונות/ ספר החלום, ספר 5: אגרת חנוך

תשובות

1. לגבי שאלה 2: אכן שם הייתה אמורה להיות הפנייה נוספת, אך אולי זו לטובה שהיא נשמטה: תענו מדעתכם לפי הטקסטים שלמדנו

2. אכן משפט אחד לתזה מספיק - נשאר רק להדגים את התזה מתוך המקרא מחד ומתוך הספרות החנוכית (וגם מספרות ההיכלות) מאידך

3. החלוקה שניה היא הנכונה - למרות שיכולים להיות תיאורים שונים של החומש החנוכי - לכל הדעות ספר המאורות בא מיד אחרי ספר המשלים